מורשת

באותה תקופה נתגבשה עמדתו בשאלה הערבית בארץ ישראל. בנאומו בוועד הפועל הציוני בפראג (יולי1921), טבע את המושג "קיר הברזל", שמשמעו סתימת כל פרצה שתשלה את הערבים כי ניתן להרוס את המפעל הציוני. ז'בוטינסקי היה משוכנע כי הזכות המוסרית על ארץ ישראל היא בידי היהודים, ויחד עם זאת לא ביקש לגרש את הערבים מהארץ אלא להעניק להם אוטונומיה תרבותית ולאומית, ואף זכויות מלאות, כמיעוט תחת שלטון יהודי.

בינואר 1923, לאור חילוקי דעות בהנהלה הציונית, התפטר ז'בוטינסקי מתפקידיו וייסד את תנועת הנוער בית"ר ע"ש גיבור תל-חי יוסף תרומפלדור (דצמבר 1923), מפלגת "הציונים הרוויזיוניסטים" - הצה"ר (1925) כמפלגת אופוזיציה בהסתדרות הציונית שהשקפתה: הפיכת ארץ ישראל השלמה (כולל עבר הירדן המזרחי) לקהילה יהודית בחסותו של רוב יהודי מובטח. הגוף החדש נקרא "ברית הצה"ר" והוכרז כחלק בלתי נפרד מההסתדרות הציונית. 

בוועידה העולמית החמישית של הצה"ר מתח ז'בוטינסקי ביקורת נוקבת על המדיניות האנטי ציונית של ממשלת המנדט. ז'בוטינסקי ביקש להתנתק מההסתדרות ולהקים גוף ציוני עצמאי חדש. אחת הסיבות לכך הייתה הקמת הסוכנות היהודית המורחבת (1929) וההענקת שליטה של 50% ליהודים ולגופים יהודיים לא-ציונים. וכן  ההתכחשות לזכותנו ההיסטורית על ארץ ישראל משני עברי נהר הירדן וההתעלמות מהמטרה הסופית של התנועה הציונית על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל. חילוקי הדעות שנוצרו בעקבות הצעתו זו הביאו בשנת 1931, לפרישת הצה"ר מההסתדרות הציונית על מנת לפעול באופן עצמאי להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. ז'בוטינסקי נטל על עצמו את ניהול התנועה. 

בשנת 1933, בעקבות רצח ד"ר חיים ארלוזורוב, ראש המחלקה המדינית של ההסתדרות הציונית, על שפת ימה של תל-אביב, הקימה ההסתדרות הכללית ועדת חקירה משל עצמה בפרשה. מטרת הוועדה למצוא הוכחות למטרה שסימנה לעצמה, כי ארלוזורוב נרצח בידי חברי "ברית הבריונים" ובית"ר. החקירה לוותה בבידוי ראיות, בעלילה וברקיחת שקרים. היא הביאה למעצרם של שלושה מחברי בית"ר ו"ברית הבריונים": ד"ר אב"א אחימאיר, אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט. לאחר כשנה של מאבק עיקש שניהל ז'בוטינסקי להוכחת חפותם של השלושה וכנגד טיפול רשלני בפרשה מצד שלטונות המנדט זוכו השלושה. 

  על רקע האווירה הדחוסה ביישוב העברי, תקריות דמים, סכסוכי עבודה, אלימות יזומה מתגברת של חוגים בתנועת העבודה ("השמאל") נגד חברי בית"ר והתנועה הרוויזיוניסטית, הוכשרו התנאים להקמת הסתדרות עובדים לאומית. עוד קודם לכן, ב-4 בנובמבר 1932, פרסם ראש בית"ר את המאמר "כן, לשבור!" ("היינט", ורשה) בו קרא לשבור את המונופול של ההסתדרות העובדים הכללית ולהקים הסתדרות עובדים נוספת – לאומית. היות שלסולידאריות לאומית עדיפות על פני סולידאריות מעמדית. 

בשנת 1934 הוקמה ההסתדרות הלאומית.

השנים הראשונות

ההסתדרות הלאומית קמה במטרה להגן על זכויות העובדים בארץ ישראל וכאלטרנטיבה להסתדרות הכללית. בשנת 1937 נחתם הסכם בין ההסתדרות הלאומית לבין ההסתדרות הכללית על הקמת לשכה משותפת לחלוקת עבודה. החלוקה נקבעה על בסיס מכסות והוחלט כי ההסתדרות הלאומית תקבל 11% מכל העבודות. מאוחר יותר הצטרפו ללשכה גם ארגוני העובדים האחרים: "פועלי אגודת ישראל" ו - "הפועל המזרחי". הקמת הלשכה המשותפת שחררה את משק העבודה מהתחרות בין ההסתדרויות; מעתה התנהל בכל מקום עבודה משא ומתן בין המעסיק לבין ועד העובדים בחסות ההסתדרות.

ההסתדרות הלאומית כיום

ההסתדרות הלאומית כיום הינה ארגון העובדים השני בגודלו בישראל, וחברים בו עשרות אלפי עובדים. במהלך השנים הקימה ההסתדרות הלאומית מוסדות שונים ביניהם: קופת חולים לאומית, קרנות ביטוח ופנסיה, תנועת הנוער הלאומי בית"ר, רשת מעונות יום, בתי ספר מקצועיים ועוד. האיגוד המקצועי בהסתדרות הלאומית הוא הגוף האמון על ההגנה על זכויות העובדים ושיפור תנאי העסקתם באמצעות ניהול משא ומתן מול המעסיק לחתימה על הסכם קיבוצי. חברי ההסתדרות הלאומית נהנים משירותי ייעוץ פנסיוני, ייעוץ וליווי משפטי, סיוע בייצוג בבית הדין לעבודה ומול מוסדות הביטוח הלאומי, סדנאות והכשרות לקידום במקום העבודה, ביטוח בריאות מוזל והנחות בבתי עסק ושירותים רבים ברחבי הארץ. 

ההסתדרות הלאומית - ערכים מרכזיים

עבודה

ההסתדרות הלאומית פועלת על מנת להגן על זכויות העובדים ולקדם את מעמדם. האגף לאיגוד מקצועי הוא הגוף האמון על שמירה על שכר העובדים וזכויותיהם הסוציאליות, הגנה בפני פיטורים וניהול משא ומתן מול מעסיקים לחתימה על הסכמים קיבוציים. הסתדרות הלאומית שוללת את השימוש בשביתה כנשק, ומעדיפה בוררות והידברות ככלים ליישוב מחלוקות. 

חברה

על פי משנתו החברתית של ז'בוטינסקי, חובתה של המדינה לספק לכל אזרח את "חמשת הממים" שהם: מזון, מרפא, מלבוש, מעון ומורה. ההסתדרות הלאומית מפעילה פורום חברתי הנאבק להבטחת עתידם הכלכלי של עשרות אלפי העמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות. 

קידום מעמד האישה

ההסתדרות הלאומית מנהלת מאבק מתמיד לקידום מעמד האישה תוך הפעלת מרכז גאות המתמקד במניעת הטרדות מיניות במקומות עבודה. הועדה לקידום מעמד האישה בהסתדרות הלאומית פועלת באמצעות הובלת הליכי חקיקה לקידום מעמד נשים במקומות עבודה, השוואת תנאי שכר ואיסור אפליה על רקע מגדרי. ז'בוטינסקי עצמו התבטא בנושא לא אחת וטען כי יש לקיים שוויון הזדמנויות מוחלט בין נשים וגברים בחיי הבית ובחיים הציבוריים. 

אהבת ארץ ישראל

לאחר שהיה עד למספר תקריות אנטישמיות באירופה, גיבש ז'בוטינסקי את השקפתו כי עתידו של העם היהודי הוא בארץ ישראל הנשלטת על ידי רוב יהודי. ההסתדרות הלאומית רואה באהבת ארץ ישראל ערך יסוד ופועלת להעלאת יהודי התפוצות כדי להבטיח את זכותו של העם היהודי על כל שטחי ארץ ישראל.  

הספר של ההסתדרות הלאומית - חזרה לשורשים

תקציר
בעשור האחרון עלתה שוב ההסתדרות הלאומית על הדרך שהתוו מקימיה לפני יותר משמונה עשורים. הספר ההסתדרות הלאומית: חזרה לשורשים מגולל את סיפורה של הסתדרות העובדים הלאומית מיום הקמתה בירושלים, בכ"ד בניסן תרצ"ד (9 באפריל 1934). זהו סיפורו של ארגון המיישם על כל צעד ושעל את מורשתו הלאומית והחברתית של זאב ז'בוטינסקי – אדם שראה בגאולת עמנו מבוא לתיקונו של עולם. עיקר הספר, ובכך גם ייחודו, נעוץ בהצגת פועלו של הארגון ובניתוח האותנטי של האירועים המשמעותיים בהיסטוריה שלו – אירועים שתרמו לנסיקת מעמדה של ההסתדרות הלאומית בתחום יחסי העבודה בישראל.

ההסתדרות הלאומית: חזרה לשורשים הוא סיפורו של ארגון המחדש ימיו כקדם, ומיישם את מורשתו החברתית של אביו הרוחני: זאב ז'בוטינסקי. ספר שכל כולו הערכה לעובדים המסורים שלנו, שיחד מחדשים את ימיה של ההסתדרות הלאומית כקדמם.

---

להורדת ספרי ההסתדרות

ספר העובד הלאומי - חלק ראשון (מהדורה 2)
תשמ"ח, 1987
לינק להורדת הספר

ספר העובד הלאומי - חלק שני
תשמ"ג, 1982
לינק להורדת הספר

ספר הסתדרות העובדים הלאומית - "חזרה לשורשים" - חלק שלישי
תשע"ו, 2016
לינק להורדת הספר