דמי אבטלה נועדו לספק רשת ביטחון כלכלית זמנית לאדם שנפלט ממעגל העבודה, כדי לאפשר לו קיום בכבוד בזמן שהוא מחפש הזדמנות תעסוקתית חדשה.
כדי להיות זכאים לדמי אבטלה, יש לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:
תושבות וגיל: תושבי ישראל (או תושבים ארעיים בעלי רישיון) בגילאי 18 עד 67.
סיום יחסי עבודה: מי שהפסיקו לעבוד (פיטורים, התפטרות מוצדקת, או סיום חוזה), ובלבד שהסיבה להפסקת העבודה אינה תלויה בעובד (התפטרות מרצון ללא הצדקה גוררת תקופת המתנה של 90 יום).
צבירת תקופת אכשרה: עבדתם לפחות 12 חודשים מתוך ה-18 שקדמו לתחילת האבטלה (חודשי עבודה אלו לא חייבים להיות רצופים או אצל אותו מעסיק).
התהליך מורכב משני שלבים הכרחיים:
התייצבות בשירות התעסוקה: יש להירשם באתר או להגיע פיזית ללשכה מיד עם הפסקת העבודה. הרישום הוא זה שקובע את מועד תחילת הזכאות.
הגשת תביעה לביטוח לאומי: יש להגיש טופס תביעה (ניתן באופן מקוון) בצירוף אישורי מעסיק על תקופת העסקה ושכר (טופס 1514) או תלושי שכר.
גובה הקצבה: הסכום מחושב לפי ממוצע השכר שלכם ב-6 החודשים האחרונים שעבדתם, אך ישנה תקרה מקסימלית ליום אבטלה. ככל שהשכר היה גבוה יותר, אחוז הקצבה מהשכר נוטה לרדת.
משך הזכאות: מספר הימים להם תהיו זכאים תלוי בגילכם ובמצבכם המשפחתי (מספר תלויים). ככל שהגיל גבוה יותר, כך גדל מספר ימי האבטלה המרביים (נע בין 50 ל-175 ימים, ובמקרים מסוימים אף יותר).
5 ימי המתנה: ברוב המקרים, עבור 5 ימי האבטלה הראשונים בכל תקופה של 4 חודשים רצופים, לא משולמים דמי אבטלה (מעין "השתתפות עצמית").
עבודה בזמן אבטלה: אם מצאתם עבודה זמנית או חלקית בזמן שאתם מקבלים קצבה, עליכם לדווח על כך. ההכנסה מהעבודה תנוכה מסכום דמי האבטלה.
סירוב לעבודה: מי שמוצעת לו עבודה מתאימה על ידי שירות התעסוקה והוא מסרב לה, עלול לספוג הפחתה של 30 ימי זכאות ותקופת המתנה של 90 יום מהסירוב.
טיפ: מומלץ להירשם בשירות התעסוקה כבר ביום הראשון להפסקת העבודה כדי לא לאבד ימי זכאות רלוונטיים.
