עובד בניקיון (במגזר הפרטי או הציבורי) זכאי לתנאים עודפים על אלו של עובד רגיל בשוק, וזאת מכוח הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה מיוחדים.
עובדי ניקיון זכאים לשכר מינימום הגבוה יותר משכר המינימום הכללי במשק.
בנוסף, קיימות תוספות ותק שנתיות המתווספות לשכר השעתי.
בשונה מהמגזר הפרטי הרגיל, עובדי ניקיון זכאים למספר ימי הבראה גבוה יותר כבר מהשנים הראשונות, ולתעריף יום הבראה שמשתווה לזה של המגזר הציבורי (שהוא גבוה מהתעריף הרגיל במשק).
בניגוד לעובד רגיל שצריך להמתין לעיתים חצי שנה, עובד ניקיון זכאי להפרשות פנסיוניות מהיום הראשון לעבודתו.
שיעור ההפרשות לרכיב הפיצויים גבוה יותר (בדרך כלל 8.33% מהשכר), מה שמבטיח כי במקרה של סיום עבודה, מלוא הפיצויים כבר נצברו בקופה.
זוהי אחת הזכויות הייחודיות לענף: המעסיק מחויב לפתוח לעובד קרן השתלמות ולהפריש עבורו כספים מדי חודש (בדרך כלל 7.5% מצד המעסיק ו-2.5% מצד העובד). זוהי הטבה כלכלית משמעותית מאוד שאינה קיימת לרוב העובדים במשק.
סבסוד ארוחות: במקרים רבים העובדים זכאים להשתתפות המעסיק בעלות ארוחות או בתוספת כספית עבורן.
שי לחג: המעסיק מחויב להעניק שי פעמיים בשנה (בפסח ובראש השנה) בסכום מינימלי שנקבע בצו.
בגדי עבודה: המעסיק חייב לספק לעובד בגדי עבודה ונעליים מקצועיות ללא עלות מצד העובד.
עובד ניקיון בשכר שעתי או יומי זכאי לתשלום עבור ימי חג החלים באותה שנה, כבר לאחר 3 חודשי ותק, ובלבד שלא נעדר מהעבודה סמוך לחג (אלא בהסכמת המעסיק).
אחת הזכויות החשובות ביותר: אם מקום העבודה מחליף חברת ניקיון, העובד שנשאר לעבוד באותו מקום פיזי זכאי לשמירה על רציפות זכויותיו (ותק, ימי חופשה וכו') כאילו עבד אצל אותו מעסיק, והקבלן החדש נכנס בנעלי הקבלן הקודם לעניין זה.
חשוב לדעת: גם המזמין (החברה ששוכרת את שירותי חברת הניקיון) נושא באחריות לוודא שהקבלן משלם לעובדים את כל הזכויות הללו. אי-תשלום מהווה עבירה חמורה על החוק.
