מטרת הצו היא להבטיח שכל אדם עובד יצבור כספים לתקופת הפרישה, וכן יהיה מבוטח למקרה של נכות או מוות (ביטוח שאירים).
כל עובד (מעל גיל 18 לנשים וגברים) המועסק בישראל, זכאי להפרשות לפנסיה. מועד תחילת ההפרשות תלוי במצב הקודם של העובד:
עובד שהגיע עם קופה פעילה: זכאי להפרשות מהיום הראשון לעבודתו (התשלום מבוצע רטרואקטיבית לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס).
עובד ללא קופה קודמת: זכאי לתחילת הפרשות לאחר שהשלים 6 חודשי עבודה אצל המעסיק.
ההפרשות מחושבות כאחוז מהשכר (שכר היסוד או שכר המינימום, לפי הגבוה מביניהם) ומתחלקות בין העובד למעסיק:
חלק המעסיק (תגמולים): 6.5% מהשכר.
חלק העובד (תגמולים): 6% מהשכר (מנוכה משכר הברוטו).
חלק המעסיק (פיצויים): 6% מהשכר (על חשבון פיצויי הפיטורים).
סה"כ הפרשה חודשית: 18.5% מהשכר המבוטח.
לעובד יש זכות מלאה לקבוע שני דברים מרכזיים:
סוג הקופה: ניתן לבחור בין קרן פנסיה מקיפה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.
הגוף המנהל: העובד רשאי לבחור באיזו חברה (בית השקעות או חברת ביטוח) ינוהלו הכספים שלו. המעסיק אינו רשאי לכפות על העובד קופה מסוימת.
הכספים שהמעסיק מפריש לרכיב הפיצויים (6%) נשארים בקופה עבור העובד גם אם הוא מתפטר מרצונו. כספים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מהחיסכון הפנסיוני העתידי או כמענק חד-פעמי במקרה של סיום עבודה (בהתאם לכללי המס).
חובת הדיווח: המעסיק חייב להעביר את הכספים לקופה במועד (עד ה-15 בחודש העוקב). אי-העברת הכספים בזמן נחשבת להלנת שכר ועשויה להוות עבירה פלילית.
כיסוי ביטוחי: הביטוח הפנסיוני כולל לרוב גם הגנה במקרה של אובדן כושר עבודה וקצבה לשאירים במקרה של מות העובד. חשוב לוודא שהכיסויים הללו מופעלים ומתאימים למצב המשפחתי.
בדיקת תלוש השכר: מומלץ לוודא מדי חודש שהסכומים המנוכים מהשכר אכן מופיעים בתלוש תחת סעיף "פנסיה" וכי הם מועברים בפועל לקופה שנבחרה.
טיפ: אם לא בחרתם קופה בעצמכם, המעסיק מחויב לצרף אתכם ל"קרן ברירת מחדל" שנבחרה על ידי המדינה ומציעה דמי ניהול נמוכים יחסית.
