תהליך סיום העסקה אינו מסתיים רק בעזיבת המקום הפיזי; החוק מגדיר שורה של צעדים שעל המעסיק והעובד לבצע כדי להבטיח פרידה חוקית ומסודרת.
לפני שהמעסיק מקבל החלטה סופית על פיטורים, הוא מחויב לערוך לעובד שימוע.
ההזמנה: יש לתת לעובד הודעה מראש המפרטת את הסיבות שבגללן שוקלים לפטרו.
הזכות להגיב: בשימוע עצמו, לעובד יש זכות להשמיע את טענותיו ולנסות לשכנע את המעסיק להימנע מהפיטורים.
ייצוג: העובד רשאי להגיע לשימוע בליווי עורך דין או נציג ועד עובדים.
צד שמעוניין לסיים את ההתקשרות (המעסיק שמפטר או העובד שמתפטר) חייב לתת לצד השני הודעה מראש בכתב.
משך הזמן: אורך התקופה נקבע לפי הוותק של העובד (לרוב, לאחר שנת עבודה אחת, מדובר בחודש קלנדרי מלא).
ויתור על עבודה בפועל: המעסיק רשאי לוותר על נוכחות העובד בתקופה זו ("חלף הודעה מוקדמת"), אך במקרה כזה עליו לשלם לעובד שכר מלא עבור התקופה כאילו עבד.
זכאות: עובד שהשלים שנת עבודה אחת (או לפחות 11 חודשים אם פוטר בסמוך להשלמת שנה) זכאי לפיצויים.
גובה הפיצויים: בדרך כלל שכר של חודש אחד עבור כל שנת ותק (או חלק יחסי ממנה).
התפטרות בדין מפוטר: במקרים מסוימים (כמו הרעת תנאים מוחשית, טיפול בילד לאחר לידה, או הגעה לגיל פרישה), עובד שמתפטר זכאי לפיצויים כאילו פוטר.
סעיף 14: ברוב מקומות העבודה כיום, הפיצויים מופרשים באופן שוטף לקרן הפנסיה, ובסיום העבודה העובד מקבל את הכספים שנצברו שם.
עם סיום העבודה, על המעסיק לשלם לעובד את היתרות המגיעות לו:
פדיון חופשה: תשלום עבור ימי החופשה שנצברו ולא נוצלו.
פדיון דמי הבראה: תשלום יחסי עבור דמי ההבראה של השנה האחרונה (אם העובד השלים לפחות שנת ותק אחת).
שכר אחרון: כולל שעות נוספות, בונוסים או עמלות שלא שולמו עדיין.
המעסיק מחויב לספק לעובד שני מסמכים עיקריים:
אישור על תקופת ההעסקה: מסמך המציין מתי התחלתם ומתי סיימתם לעבוד.
טופס 161: מסמך המפרט את סכומי הפיצויים והפרשות המעסיק לצורך הסדרת המיסוי מול מס הכנסה.
חשוב לדעת: גם אם העובד התפטר מרצונו, המעסיק אינו רשאי לעכב את שחרור כספי הפנסיה והתגמולים שנצברו לטובת העובד בקופה.
